מראה,מראה

להביא את עצמי נטו ולהיות שם 100% עבור מי שמגיעה.לרקוד איתי.

אני מורה לפילאטיס כבר 15 שנים. על הסיבות והסיפור שלי עם הפילאטיס בבלוג אחר.

לניה הגעתי אחריי הפסקת עישון ובמשקל של 35 ק"ג מעל הנורמל שלי.אבל.. וזה האבל הגדול

כשראיתי את הניה ראיתי משהו שהוא גדול עוד יותר ממני,משהו שנוגע והמשהו הזה משך אותי מיד פנימה.

תמיד הייתי אישה תשוקתית כזו שמתלהבת מדברים קטנים וכמו ילדה מביטה בצבע או ענן בשמים.

והלכתי ללמוד להיות מורה לניה בלי לשאול שאלות נמשכת אל הלא נודע ,וראיתי רחוק.

נושא המשקל שלי עולה מדי פעם,אם בצורה של השראה לנשים מלאות להרגיש טוב ולבוא לרקוד גם,או בצורת של הערה כזו או ואחרת של נשים שחושבות שיש רק צורה אחת

שכמוה צריכות להראות כל המורות לתנועה באשר הן.

להתנועע טבוע בנו בתוך ה ד.נ.א. אין גיל שבוא לא מתאים לרקוד

".אין אני מבוגרת מדי,יש "אני מתביישת,מה יגידו,איך האחרות רוקדות יפה ותראו אותי,יש לי רגליים שמאליות.

בואי ניקח את זה למקום אחר. את אוהבת לזוז? שימי מוזיקה בבית ופשוט נועי לך .

והעיקר אל תקשיבי לאף אחד שאומר לך שבגילך,משקלך,מחלותייך זה לא מתאים.

אין דבר כזה, בכל מבנה גוף בכל משקל,בכל גיל,בכל מצב בריאותי את יכולה לנוע

תעשי מה שבא ל ך !